#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו דברים לוקה עליהם גם שלא כדרך הנאתן לאביי ומדוע ? (2)</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ט דמאן דפליג ?	"כלאי הכרם ובשר בחלב, דלא כתיב בהו אכילה.<p></p><p dir=""rtl"">[ומה""ט ליכא למיפרך על הילפותא מכלאי הכרם לבב""ח, שאסורים גם שלא כדרך הנאה].</p><p dir=""rtl"">ומאן דמותיב סבר דבב""ח כיון דיליף מנבילה הדין דרק כדרך הנאה.</p><p dir=""rtl"">ולאביי הא דלא כתב בגופיה, דקמ""ל דגם שלא כדרך הנאה.</p>"	<br/>פסחים דף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן למד איסי בבשר בחלב איסור אכילה והנאה (למסקנא) ?	"אכילה, ג""ש כי עם קדוש, מאנשי קודש תהיון לי.<p></p><p dir=""rtl"">הנאה, צה""ש מערלה חמץ בפסח וכלאי הכרם.</p>"	<br/>פסחים דף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך ס&quot;ד ללמוד לאסור הנאה בבשר בחלב מערלה, ומה הדחייה ?	מה ערלה שלא נעשתה בה עבירה אסורה בהנאה, כ&quot;ש בב&quot;ח שנעשתה בו עבירה.</p><p dir='rtl'>ודחו מה לערלה שכל לא היתה לה שעת הכושר.	<br/>פסחים דף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בגמ' אמרו דאין ללמוד הנאה בבשר בחלב מערלה, משום שלא היתה לה שעת הכושר. מהיכן אמרו יוכיח, ומה הדחייה ע&quot;ז ?</p><p dir='rtl'>ומהיכן למדו למסקנא ?	מחמץ בפסח.</p><p dir='rtl'>והקשו דמה לו שכן כרת.</p><p dir='rtl'>ולזה אמרו כלאי הכרם יוכיחו. דלהם היתה שעת הכושר, דעיקרם נאסר.	<br/>פסחים דף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן הוכיחו שכלאי הכרם עיקרן נאסר?<p></p><p dir=""rtl"">ומה התי' להא דהמעביר עציץ בכרם אינו נאסר אא""כ הוסיף מאתיים?</p>"	מהא דלא פרכו על הילפותא לבשר בחלב, מה לכלאי הכרם שכן לא היתה להם שעת הכושר.</p><p dir='rtl'>והתי' דכתיב הזרע וכתיב המלאה, הא כיצד זרוע מעיקרו בהשרשה. זרוע ובא, רק אם הוסיף.	<br/>פסחים דף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה פירש רש""י בס""ד דמקשה דכלאי הכרם לא היתה להם שעת הכושר?<p></p><p dir=""rtl"">ומה הקשה על הפירוש האחר?</p>"	דס&quot;ד דאין עיקרן נאסר, והוספת לא היתה לה שעת הכושר.</p><p dir='rtl'>ויש שפי' דשעת הכושר ענינה שהיה מותר משעת ביאת האיסור. וס&quot;ד דמיד בזריעה נאסרת, בלא השרשה.</p><p dir='rtl'>והקשה רש&quot;י דלפי&quot;ז צ&quot;ל דבבשר בחלב שיש שעת הכושר, היינו אחר שרייה. וזה ל&quot;ח שעת הכושר, דהם כעומדים כ&quot;א בפנ&quot;ע מאחר ולא נתבשלו.</p><p dir='rtl'>וכן דבחמץ בפסח אין לו שעת הכושר משעה שבא זמן איסורו.</p><p dir='rtl'>וגם לשון הגמ' בקושיא הוסיף אין וכו', משמע דס&quot;ד דרק התוספת נאסרת ולא העיקר.	<br/>פסחים דף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הא דאמרו בכל מתרפאין חוץ מעצי אשירה, באיזה אופן איירי ומדוע?<p></p><p dir=""rtl"">ובאלו עוד דברים אין מתרפאים ומדוע?</p>"	אמרו דאי בליכא סכנה, כל איסורים נמי.</p><p dir='rtl'>אלא בפיקו&quot;נ, ומ&quot;מ עצי אשירה לא, דכתיב בכל נפשך.</p><p dir='rtl'>וכן חוץ משפיכות דמים, דסברא הוא דמאי חזית וכו'.</p><p dir='rtl'>וכן חוץ מגילוי עריות, שהוקשה נערה המאורסה לרוצח.	<br/>פסחים דף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נאמר גם בכל נפשך וגם בכל מאודך ?	שיש מי שגופו עדיף, ויש מי שממונו עדיף. וקמ&quot;ל למסור את שניהם.	<br/>פסחים דף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לצורך מה הוקשו רוצח ונערה המאורסה ? (2)	א. שרוצח ניתן להצילו בנפשו, כנערה המאורסה.</p><p dir='rtl'>ב. שנערה יהרג ועל יעבור, כמו רוצח.	<br/>פסחים דף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט דרבינא דשייף לברתיה בגורהקיה דערלה ? - 2	א. היה לאישתא צמירתא שיש בה סכנה.</p><p dir='rtl'>ב. זה שימוש שלא כדרך הנאה.	<br/>פסחים דף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה נחלקו אביי ורבא בעניין אפשר ומכוון, לל&quot;ק ולל&quot;ב ?	"לל""ק, באפשר ולא מכוון, אי אליבא דר""ש שרי, או דמודה ר""ש היכא דאפשר.<p></p><p dir=""rtl"">לל""ב, בלא אפשר וקא מכוון, אי שרי אליבא דר' יהודה דלא אזיל בתר כוונה, או דרק לקולא לא אזיל בתר כוונה, אבל לחומרא אזיל.</p>"	<br/>פסחים דף כה		
